
חד, מבעבע ומרענן עם נגיעה חריפה. המוסקו מיול הוא שילוב של וודקה, בירת ג'ינג'ר וליים — הקוקטייל שנולד בלוס אנג'לס ונשתה הכי טוב מכוס נחושת קפואה.
נחושת (מאג)

המוסקו מיול נולד ב-1941 בלוס אנג'לס, מתוך בעיה עסקית מוזרה. ג'ון מרטין ניסה למכור וודקה Smirnoff לאמריקאים שלא הכירו את הספיריט, ג'ק מורגן ניסה למכור בירת ג'ינג'ר שאף אחד לא רצה, ולרוסית בשם סופי בקרצ'דז'ה היו אלפי כוסות נחושת שלא מצאו קונה.
השלושה נפגשו בבר Cock 'n' Bull בהוליווד ושילבו את שלושת המוצרים שלהם — וודקה, בירת ג'ינג'ר וכוס נחושת. המוסקו מיול נולד, והפך את Smirnoff למותג הוודקה הנמכר ביותר באמריקה. סיפור הצלחה שהתחיל משלוש כישלונות.
מצננים כוס מאג נחושת (או כוס הייבול) וממלאים בקרח.
מוזגים 60 מ"ל וודקה ו-15 מ"ל מיץ ליים סחוט טרי.
ממלאים את הכוס בבירת ג'ינג'ר קרה.
מערבבים בעדינות ומקשטים בפלח ליים וענף נענע.
בורבון במקום וודקה — חם יותר, עם עומק של קרמל ווניל שמשתלב מדהים עם הג'ינג'ר.
טקילה במקום וודקה ותוספת פלח חלפיניו — גרסה מקסיקנית חריפה שמחממת ומרעננת בו זמנית.
ג'ין במקום וודקה — הבוטניקלס של הג'ין משחקים מצוין עם הג'ינג'ר ויוצרים גרסה ארומטית יותר.
בחרו בירת ג'ינג'ר עם ג'ינג'ר אמיתי וחריף (כמו Fever-Tree או Fentimans) — אלה שנותנים את הבעיטה האמיתית.
כוס הנחושת שומרת על הקור ומוסיפה אסתטיקה, אבל הטעם זהה בכל כוס. העיקר — שהכל יהיה קר קרחוני.
כמו בכל קוקטייל הדרים — ליים טרי סחוט ברגע עושה את כל ההבדל. מיץ מבקבוק לא באותה ליגה.