
מזוקק, מינימליסטי ואלגנטי לחלוטין. המרטיני הוא אחד הקוקטיילים הכי מפורסמים בהיסטוריה — ג'ין וורמוט יבש, ותו לא. כל לגימה היא שיעור במינימליזם, והוכחה שפחות זה תמיד יותר.
מרטיני

מקור המרטיני שנוי במחלוקת כבר למעלה ממאה שנה. יש שטוענים שהוא נולד בסן פרנסיסקו בשנות ה-1860, אולי כגרסה של קוקטייל מרטינז. אחרים מייחסים אותו לברמן בניו יורק. מה שבטוח הוא שעד תחילת המאה ה-20, המרטיני כבר היה סמל של תחכום ואלגנטיות.
לאורך השנים, המרטיני הלך והתייבש — מיחס שווה של ג'ין וורמוט, ליחס שבו הורמוט כמעט ונעלם. ג'יימס בונד הפך אותו לאייקון תרבותי עם הביטוי "shaken, not stirred", אם כי כל ברמן יגיד לכם שמרטיני אמיתי מעורבב ולא מנוער.
מכניסים כוס מרטיני למקפיא או ממלאים אותה בקרח ומים כדי לצנן.
מוזגים 60 מ"ל ג'ין ו-15 מ"ל ורמוט יבש לכוס ערבוב מלאת קרח, ומערבבים 30 שניות עד שהדרינק קפוא.
מסננים לכוס המרטיני המצוננת דרך מסננת בר כפולה לתוצאה נקייה וצלולה.
מוסיפים זית ירוק על קיסם או טוויסט קליפת לימון — תלוי בהעדפה.
תוספת של מיץ זיתים לדרינק מוסיפה מליחות וגוף. לאוהבי מרטיני שרוצים טוויסט מלוח ונועז.
החלפת הג'ין בוודקה יוצרת דרינק נקי וחלק יותר, עם פחות מורכבות בוטנית אך עם אלגנטיות מינימליסטית.
שימוש בחלקים שווים של ורמוט יבש וורמוט מתוק יוצר גרסה מאוזנת יותר, עם רמז של עגלגלות ותבלינים.
ניעור שובר את הקרח ויוצר מרטיני עכור. ערבוב עדין שומר על הצלילות והטקסטורה המשיית.
מרטיני חם הוא מרטיני גרוע. צננו את הכוס מראש — זה ההבדל בין דרינק טוב למצוין.
נסו יחסים שונים — מ-4:1 יבש ועד 2:1 קלאסי — ומצאו את הנקודה המדויקת שמתאימה לחך שלכם.